Vayedaber

משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְכָנַס הַנָּשׂוּי נָכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ וָמֵת. שְׁנִייָה יוֹצִיא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְרִאשׁוֹנָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' וכולן. ט''ו עריות:

וזו היא שאמרו. בפרק קמא דאם נתגרשו העריות צרותיהן מותרות:

מתני' וכנסה המגרש ומת. מותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש הראשונה שהיא ערוה ולא היתה נכרית זו צרתה מעולם:

מתני' שעה א'. בנפילה הראשונ' כשנפלה מאחיו הראשון שאז היתה אשתו קיימת וכדמפרש בגמ'. וצרתה לדעת הרמב''ם ז''ל חולצת ולא מתייבמת:

מתני' ראשונ'. לנישואין. ובבבלי שם בעי למה ליה למיתני הך מתניתין דהא במכ''ש אתיא ממשנה ראשונה דהכא אחות אשה עיקר נשואה היא והתם צרה לנכרית הויא ואפ''ה נכרית אסורה ומשני דהך תנא ברישא ומתניתין דלעיל חזיא להיתירא וכי הדר וחזיי' לאיסורא אקדמה איידי דחביבא ליה והך משנה לא זזה ממקומה:

עשה בה מאמר. הנשוי נכרית ולא כנסה ומת חולצת כו' כדמפרש בגמ':

ומת. הנשוי נכרית ונמצא שנופלות שתיהן לפני האח שנשוי אחות השניה:

שני' יוצאת כו'. שניה לכניסה ובנוסחת הבבלי גריס הראשונה וחדא היא דהיא ראשונה לנפילה ובמתניתין דלקמן גריס הכא ראשונה והיא ראשונה לנשואין וכן היא גי' הרי''ף ז''ל ובתוס' דף ל' גרסי איפכא:

מתני' נכרית. שאין קרובה לא לזו ולא לזו:

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. קִידֵּשׁ אִשָּׁה מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְנָֽפְלָה לוֹ אֲחוֹתָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם 20b אֲפִילוּ כֵן אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַלָּז תֵצֵא מִשּׁוּם אַחוֹת אִשָּׁה. אָמַר. לֹא אָֽמְרוּ בֵית שַׁמַּי אֶלָּא עַל יְדֵי זִיקָה וְעַל יְדֵי מַאֲמָר. וְהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ קִידּוּשִׁין מֵאָה תוֹפְשִׂין בָּהּ. וְלֹא כְבֵית שַׁמַּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קידש אשה מעכשיו ולאחר ל' יום. דנמי קנוי' ומשויירת היא דהרי אמר מעכשיו יתחילו הקידושין ולאחר ל' יום יגמרו ואם נפלה אחותה לו ליבום בתוך הל' יום:

אפילו כן. כלומר מי נימא דאפי' כאן נמי לבית שמאי אשתו עמו והלזו תצא אפי' בלא חליצה. והגי' מוחלפת כאן וגרסינן הכא הא דבתרה וההיא דאמר רבי אבהו כו' כלומר והא דאמר רבי אבהו בשם ר''י לקמן בקידושין פ' האומר הל' א' גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום דאם בא אחר וקידשה בתוך הל' ואמר לאחר ך' ובא אחר ואמר ולאחר עשרה דאפי' קידושי מאה תופסין בה כדמפרשינן טעמא התם דכל חד רווחא לחבריה שביק דהרי קנויה ומשויירת היא:

ולא כב''ש. כלומר אם נימא דלא אזלא מילתיה דר''י אליבא דב''ש וכל זה מן הבעיא היא דהרי אם עדיין קידושין תופסין בה דקידושין דקמא לאו קידושין גמורין הן א''כ אחותה נמי חליצה מיהת צריכה:

ודחי לה הש''ס אמרי. לא אמרו ב''ש כן אלא ע''י זיקה וע''י מאמר וכדאמרן לעיל דהמאמר קונה מד''ת לב''ש ולדחות אחותה לגמרי אבל לא בקידושין מעכשיו כו' כיון דיש בה אכתי צד קידושין לכולהו:

הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. בֵּין רַבָּנִין בֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדִין בָּהּ. כְּרַבָּנִין צַד שֶׁקָּנָה מַאֲמָר כְּנֶגְדָּהּ אָסוּר בַּצָּרָה. וְצַד שֶׁלֹּא קָנָה מַאֲמָר כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר בַּצָּרָה. לְפִיכָךְ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן קָנָה מַאֲמָר שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. לֹא קָנָה מַאֲמָר הָרִאשׁוֹנָה אֲסוּרָה וְהַשְּׁנִיָּה מוּתֶּרֶת מִסָּפֵק חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' הדא דאמר רבי יוסי כו'. כלומר זו היא שאמרנו לעיל ריש פירקין אליבא דר''י דיש חילוק בין איסור אחיות יבמות שהאיסור אחיות הוא מחמת הזיקה של יבמין בלבד דהיא אחות זקוקתו כמתניתין דארבעה אחין כו' דמתמה שם רבי יוחנן ואמר איני יודע מה טעם דהואיל ואינן אסורות אלא מכח זיקה דרבנן אם כן יחלוץ לשניה ותהוי כיבמה שהותרה כו' כמפורש שם אבל הכא איסור אחיות ממש והואיל ובשעת נפילה אחות אשתו ממש היתה דהויא איסור דאורייתא לא אמרינן בה יבמה שהותרה אלא דהואיל בשעת נפילה לא היתה ראויה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם:

גמ' בין רבנן כו'. כדפרישית לעיל:

לא קנה המאמר. הראשונה לנפילה אסורה משום אחות אשה והשניה היא הנכרית מותרת דלא חשיבה צרת ערוה מכח הזיקה ולפיכך מספק חולצת כו':

קנה מאמר שתיהן אסורות גרסינן. דאם קנה המאמר הויא הנכרית צרת אחות אשה:

כר''ש. ולר''ש דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא:

צד שקנה כו' וצד שלא קנה כו'. כנגדו מותר בצרה גרסינן והויא צרת אחות אשה במקצת ולפיכך חולצת ולא מתייבמת:

כרבנן. לרבנן הטעם דחולצת דס''ל דמאמר קונה במקצת וכדאמרינן לעיל ריש פ''ב וכן גרסינן שם להא:

גמ' בין רבנן כו'. אעשה בה מאמר קאי:

משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. מֵת הַנָּשׂוּי נָכְרִית וְכָנַס אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וָמֵת. רִאשׁוֹנָה יוֹצֵאת מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וּשְׁנִייָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' וכולן. ט''ו עריות:

וזו היא שאמרו. בפרק קמא דאם נתגרשו העריות צרותיהן מותרות:

מתני' וכנסה המגרש ומת. מותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש הראשונה שהיא ערוה ולא היתה נכרית זו צרתה מעולם:

עשה בה מאמר. הנשוי נכרית ולא כנסה ומת חולצת כו' כדמפרש בגמ':

ומת. הנשוי נכרית ונמצא שנופלות שתיהן לפני האח שנשוי אחות השניה:

מתני' נכרית. שאין קרובה לא לזו ולא לזו:

הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. בֵּין רַבָּנִין בֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵיי בָּהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' בין רבנן כו'. כדפרישית לעיל:

קנה מאמר שתיהן אסורות גרסינן. דאם קנה המאמר הויא הנכרית צרת אחות אשה:

כר''ש. ולר''ש דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא:

צד שקנה כו' וצד שלא קנה כו'. כנגדו מותר בצרה גרסינן והויא צרת אחות אשה במקצת ולפיכך חולצת ולא מתייבמת:

כרבנן. לרבנן הטעם דחולצת דס''ל דמאמר קונה במקצת וכדאמרינן לעיל ריש פ''ב וכן גרסינן שם להא:

גמ' בין רבנן כו'. אעשה בה מאמר קאי:

משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְכָנַס נָשׂוּי נָכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵתָה אִשְּׁתּוֹ שֶׁלַּשֵּׁינִי וְאַחַר כָּךְ מֵת נָשׂוּי נָכְרִית הֲרֵי זֶה אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' וכולן. ט''ו עריות:

וזו היא שאמרו. בפרק קמא דאם נתגרשו העריות צרותיהן מותרות:

מתני' וכנסה המגרש ומת. מותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש הראשונה שהיא ערוה ולא היתה נכרית זו צרתה מעולם:

עשה בה מאמר. הנשוי נכרית ולא כנסה ומת חולצת כו' כדמפרש בגמ':

ומת. הנשוי נכרית ונמצא שנופלות שתיהן לפני האח שנשוי אחות השניה:

מתני' נכרית. שאין קרובה לא לזו ולא לזו:

הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין כול'. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. הָדָא דְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא דוֹמֶה אִיסּוּר אֲחָיוֹת יְבָמוֹת לְאִיסּוּר אֲחָיוֹת שֶׁאֵינָן יְבָמוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' בין רבנן כו'. כדפרישית לעיל:

קנה מאמר שתיהן אסורות גרסינן. דאם קנה המאמר הויא הנכרית צרת אחות אשה:

כר''ש. ולר''ש דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא:

צד שקנה כו' וצד שלא קנה כו'. כנגדו מותר בצרה גרסינן והויא צרת אחות אשה במקצת ולפיכך חולצת ולא מתייבמת:

כרבנן. לרבנן הטעם דחולצת דס''ל דמאמר קונה במקצת וכדאמרינן לעיל ריש פ''ב וכן גרסינן שם להא:

גמ' בין רבנן כו'. אעשה בה מאמר קאי:

משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. גֵּירַשּׁ אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵת הַנָּשׂוּי נָכְרִית וּכְנָסָהּ הַמְגָרֵשׁ וּמֵת. זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ וְכוּלָּן שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁמֵּיאֵינוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַייְלוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' וכולן. ט''ו עריות:

וזו היא שאמרו. בפרק קמא דאם נתגרשו העריות צרותיהן מותרות:

מתני' וכנסה המגרש ומת. מותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש הראשונה שהיא ערוה ולא היתה נכרית זו צרתה מעולם:

עשה בה מאמר. הנשוי נכרית ולא כנסה ומת חולצת כו' כדמפרש בגמ':

ומת. הנשוי נכרית ונמצא שנופלות שתיהן לפני האח שנשוי אחות השניה:

מתני' נכרית. שאין קרובה לא לזו ולא לזו:

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֶׁם רִבִּי חֲלַפְתָּא דְמִן הוה. וְכוּלָּן אִם נִשֵּׂאת בּוֹ לֹא תֵצֵא. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לִיזָה עַל בָּנֵיהָ. בִּתּוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לַשּׁוּק בְּגֵט זֶה לֹא תֵצֵא כְּדֵי לַזּוּק צָרָתָהּ לְאָבִיהָ. צָרָתָהּ שֶׁנִּשֵּׂאת לַשּׁוּק בְּגֵט זֶה תֵצֵא. בִּתּוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לְאָחִיו בְּגֵט זֶה תֵצֵא. צָרָתָהּ שֶׁנִּשֵּׂאת לְאָחִיו בְּגֵט זֶה אֲפִילוּ לְאָבִיהָ לֹא תֵצֵא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בשם רבי חלפתא דמן הוה. שם מקום ובבבלי גיטין דף פ''ו גריס דמן הונא וכן נמי אמר שם הא דלקמיה:

וכולן אם נישאת כו'. אשלשה גיטין פסולין קאי דחשיב להו במתניתין ופלוגתא היא שם אם תצא ורבי יוחנן אמר לא תצא שלא להוציא לעז ממזרות על בניה:

בתו כו'. השתא קאמר דבמתני' נמי לענין הערוה וצרתה הכין הוא ולחומרא:

בתו. והה''ד כל העריות וחדא מינייהו נקט ואם נישאת לשוק בגט זה מאלו הג' גיטין שנתגרשה מאחיו:

לא תצא. דאמרינן דהוי גיטא וצרתה לא הויא צרת ערוה:

וכדי לזוק. כלומר לזקוק הצרה להתייבם:

צרתה שנישאת לשוק בגט זה. כלומר ע''י גט של הערוה והרי חשבינן לגיטא והצרה זקוקה ליבום הוא ולפיכך תצא ומרישא לא שמעינן אלא לכתחילה וקמ''ל אפי' בדיעבד:

וכן בתו שנישאת לאחיו. כלומר אם יש כאן עוד אח וייבם את הבת והרי גיטה הוי גט ואינה זקיקה דהויא גרושת אחיו ולפיכך תצא:

צרתה שנשאת לאחיו כו'. כלומר שיש כאן עוד אח אחר וייבם את הצרה לא אמרינן דהואיל והבת נישאת לאחיו השני אם כן זו לאו בת ייבום היא דהא מבית א' הן אלא אמרינן דגט הבת הוי גט וא''כ זו זקוקה ליבום היא וכן אפי' לאבי' דלאו צרת ערוה היא וכל הני חדא מחבירתה שמעינן אלא דקמ''ל בזה אפי' דיעבד וכמו דגט כשר בעלמא הוא ולא תצא וכן לענין יבום בדיעבד ואף על פי דלכתחילה חולצת ולא מתייבמת:

והוא שתהא צרה לאחר המיתה. כלומר בשעת נפילה שהיתה עדיין לאחר מיתה צרת ערוה:

ויאות. שפיר הוא כן דאילו מי שהיו כו' שמא אין אשתו זקוקה ליבום בתמיה וכמו דהתם הדבר תלוי אחר שעת המיתה והכא נמי:

אף רבי לעזר. דאמר לעיל בריש פירקין אפי' בטל הגורם האיסור במקומו וכדפרישית שם דסבירא ליה המגרש אשתו והחזירה דאסורה לייבם הואיל ועמדה עליו שעה אחת באיסור גרושת אח אסורה עליו לעולם מודה הוא הכא דמותרת הנכרית ואף על פי שהיתה צרת אחות אשה הואיל ובשעת מיתה לא הויא צרה. ונראה דטעמא דהתם איסורא הוא דרכיב עלה מחמת גרושת אחיו והרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם אבל הכא דאיסורא מחמת צרת ערוה היא והואיל ואין צרה אלא במקום יבום ליבום גופי' היא דמדמינן לה דהכל הולך אחר שעת המיתה וכדמסיק:

הלכה: וְכוּלָּן שֶׁהָיוּ בָהֶן קִידּוּשִׁין אוֹ גֵירוּשִׁין בְּסָפֵק הֲרֵי אֵילּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת כול'. לֵית כָּאן סְפֵק גֵּירוּשִׁין מַמָּשּׁ. כֵּיצַד סְפֵק קִידּוּשִׁין. זָרַק לָהּ קִידּוּשֶׁיהָ סָפֵק קָרוֹב לוֹ סָפֵק קָרוֹב לָהּ זֶהוּ סְפֵק קִידּוּשִׁין. וְהָכָא זָרַק לָהּ גִּיטָּהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ סָפֵק קָרוֹב לָהּ זֶהוּ סְפֵק גֵּירוּשִׁין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' לית כאן ספק גירושין ממש. בתמיה:

כיצד כו'. כלומר דמתמה על דלא נקט האי גוונא דקידושין נמי בגירושין דהא נמי ממש ספק גירושין הוא ולא משני הכא כלום ובבבלי שם מסיק דכל שיש בקידושין יש בגירושין וזהו דגירושין לאו דוקא ומשום דזהו בקידושין נקט לה דדוקא הוא למעוטי זמן דליכא בקידושין. ואפשר לפרש הכא נמי בניחותא לית כאן כו' כלומר דזהו דנקט לאו דוקא דלא זה ממש ספק גירושין אלא דאיכא נמי ספק קרוב לו כו' כדמפרש ואזיל:

הדא הוא דתנינן. בפ''ק שאם מתו או נתגרשו כו' ואפי' כנס ולבסוף גירש וכדפרישי':

גמ' גירש כו' לא סוף דבר כו'. ה''פ לפי מה דדייק בבבלי שם מדקתני זו היא דטעמא דגירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ואחר כך מת נשוי נכרית הוא דהנכרית מותרת דלא היתה מעולם צרתה אפילו בזיקה הא מת נשוי נכרית ואחר כך גירש ונשאה לזו הואיל וקודם שגירש נעשית צרתה בזיקה אסורה על אחיו כשימות המגרש משום צרת אחות אשה הכי דייק רב אשי שם דס''ל דיש זיקה ואמרינן שם דאליבא דרבא דס''ל מיתה מפלת ומתניתין דבפ''ק דקתני ואם נתגרשו צרותיהן מותרות מיירי אפי' כנס את הצרה ולבסוף גירש הערוה ואעפ''י שהיו צרות זו לזו קודם הגירושין הואיל ובשעת מיתת הבעל לא היתה צרת ערוה שריא וא''כ לדידיה ליכא למימר דזו היא דקתני הכא למעוטי אסיפא קאי דקתני וכנסה המגרש ומת טעמא דכנס אחר שגירש כו' דהא אפי' כנס ואח''כ גירש מותר וארישא דקתני גירש כו' ומת נשוי נכרית נמי לא מצי למימר דזו היא למעוטי מת ואח''כ גירש וכדיוקי' דרב אשי דהשתא כנס ואח''כ גירש שריא לרבא ואע''ג דנעשו צרות בנישואין מת ואח''כ גירש דלא הויא צרה לערוה אלא בזיקה לא כ''ש אלא ע''כ לרבא הכי דייקינן דזו היא למעוטי מת א' מבעלי אחיות ולא גירש אשתו ודייק למתניתין הכי טעמא דגירש דבשעת מיתה לא היו צרות הוא דנכרית מותרת אבל אם מת הנשוי נכרית ולא הספיק א' מבעלי אחיות לגרש אשתו עד שמת ואפילו לא כנס הנכרית אסורה היא לאח הנשאר כיון שהיתה צרת אחות אשה בזיקה ובשעת מיתה נעשו צרות אבל אם כנס א' מבעלי האחיות את הנכרית וגירש את הערוה ומת בזה אין חילוק דל''ש אם גירש הערוה ואח''כ כנס הנכרית ול''ש כנס ואח''כ גירש דמותרת הנכרית לאח הנשאר דהכל הולך אחר שעת מיתה דאז לא היו צרות זו לזו זהו העולה משיטת הבבלי וכפירש רש''י ז''ל וגרסתו שם. והשתא קאמר נמי הכא ר' חגיי דלא סוף דברי בשגירש ואח''כ כנס כדתני במתניתין וכנסה המגרש דמשמע שכנס הנכרית אחר שגירש אשתו אלא אפילו כנסה ואחר כך גירש הואיל ובשעת מיתה לא היו צרות וזו היא למעוטי מת ולא גירש וכדאמרן:

משנה: וְכוּלָּן שֶׁהָיוּ בָהֶן קִידּוּשִׁין אוֹ גֵירוּשִׁין בְּסָפֵק הֲרֵי אֵילּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת. כֵּיצַד סְפֵק קִידּוּשִׁין זָרַק לָהּ קִידּוּשֶׁיהָ סָפֵק קָרוֹב לוֹ סָפֵק קָרוֹב לָהּ זֶהוּ סְפֵק קִידּוּשִׁין. כֵּיצַד סְפֵק גֵּירוּשִׁין כָּתַב בִּכְתָב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֲדִים יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן יֵשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד זֶהוּ סְפֵק גֵּירוּשִׁין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כתב בכתב ידו כו'. כדאמרינן בפרק בתרא דגיטין דהרי אלו ג' גיטין פסולין לכתחילה ואם ניסת הולד כשר וה''נ חולצת כיון דבדיעבד גיטא הוא ולא מתייבמת כיון דלאו גיטא מעליא הוא ואי שרית לה אמרי אינשי צרת ערוה מתייבמת:

ספק קרוב לו. שהי' ח' אמות מצומצמות ביניהן בר''ה וד' אמות קונות שם וזרקו ספק בד' אמותיו ספק בד' אמותיה אי נמי בשתי כתי עדים אחת אומרת קרוב לו ואחת אומרת קרוב לה דהוי נמי ספיקא דרבנן כדמסיק בבלי דף ל''א:

הרי אלו. הצרות חולצות ולא מפטרה בלא כלום דילמא לאו צרת ערוה היא:

שהיו בהן. לאחיו קידושי ספק או גירושי ספק דהויא ספק צרת ערוה:

אָמַר רִבִּי יוּדָן. אַף רִבִּי לִעֶזֶר מוֹדֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְיֵאוּת. אִילּוּ מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים וּמֵתוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא שֶׁמָּא אֵין אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. תַּמָּן וְהוּא שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים בִּשְׁעַת מִיתָה. וְהָכָא וְהוּא שֶׁתְּהֵא צָרָה לְאַחַר מִיתָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בשם רבי חלפתא דמן הוה. שם מקום ובבבלי גיטין דף פ''ו גריס דמן הונא וכן נמי אמר שם הא דלקמיה:

בתו כו'. השתא קאמר דבמתני' נמי לענין הערוה וצרתה הכין הוא ולחומרא:

בתו. והה''ד כל העריות וחדא מינייהו נקט ואם נישאת לשוק בגט זה מאלו הג' גיטין שנתגרשה מאחיו:

לא תצא. דאמרינן דהוי גיטא וצרתה לא הויא צרת ערוה:

וכדי לזוק. כלומר לזקוק הצרה להתייבם:

והוא שתהא צרה לאחר המיתה. כלומר בשעת נפילה שהיתה עדיין לאחר מיתה צרת ערוה:

הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין כול'. 21a גֵּירַשּׁ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. לֹא סוֹף דָּבָר בְּשֶׁגֵּירַשּׁ וְאַחַר כָּךְ כָּנַס. אֶלָּא אֲפִילוּ כָּנַס וְאַחַר כָּךְ גֵּירַשּׁ. הָדָא הוּא דְּתַנִּינָן שֶׁאִם מֵתוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' לית כאן ספק גירושין ממש. בתמיה:

הדא הוא דתנינן. בפ''ק שאם מתו או נתגרשו כו' ואפי' כנס ולבסוף גירש וכדפרישי':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source